מסע הבחירות שלי – חלקים
כיום ישנו מבחר עצום של חלקים לאופני ביאמאקס. רוכבים רבים משקיעים וקונים חלקים ברמה הגבוהה ביותר, לרוב כדי שפשוט יהיו להם אופנים טובים יותר, אך נראה שהבחירה ביניהם מתבססת לפעמים על-פי המאפיינים בעלי ההשפעה הנמוכה ביותר; צבע, צורה ושם. על מנת לבחור את החלק הטוב ביותר, יש לבחור את החלק המתאים ביותר.
לדוגמא – כידון מסוים ייתכן ויהיה מעולה לרוכב אחד, אך גרוע לאחר. הדברים שלפיהם כדאי לבחור חלקים חדשים הם נוחות, וחוזק לעומת משקל. רוכב שמכיר את עצמו כשוחט אופנים, חבל לו שיקנה את השילדה הקלה ביותר עם החלקים הקלים ביותר, מפני שמובן מאליו כי אופניו לא יחזיקו אצלו מעמד הרבה זמן. מצד שני, מי שרוכב חלק יכול להרשות לעצמו לוותר על חלק מהחוזק לטובת הורדת המשקל, זאת במקרה והוא באמת מעונין באופנים קלים. נוחות, לעומת זאת, היא דבר שלא כדאי להתפשר עליו. זאת צריכה לבוא על חשבון החוזק והמשקל, כדי שלא יהיה מצב שבו האופנים עצמם הם המגבילים את הרוכב.
מכאן מגיעים בעצם לנקודה חשובה מאוד – מה באמת משפיע על הנוחות, ומה לא? שילדה, סטם וכידון הם אלו הקובעים את צורת האופנים. כל השאר הם לא רלוונטים לנושא, או בעלי השפעה קטנה ביותר.
שילדה: שלושת הדברים העיקריים הנבדקים בשלדות הם אורך הצינור העליון (Top Tube), אורך הצינור התחתון עליו מורכב הגלגל (chain Stay) והמשקל. מכיוון שרוב השלדות שוקלות בערך אותו הדבר (בסביבות 2 ומשהו קילו) וגם הזוויות די דומות, אתייחס לאורכי הצינורות. אפשר לחלק את כלל הרוכבים לשלוש קבוצות עיקריות;
נמוכים (כלומר, גם הצעירים שבינינו), ממוצעים וגבוהים.
בכל קבוצה יש שיעדיפו אורך TT שיתאים לקבוצה אחרת – כמובן שישנה ההעדפה האישית המושפעת בעיקר מסגנון הרכיבה, אך אלו הן ההתאמות העיקריות של שילדות:
20.25 / 20 – לגובה עד 1.60 מ’
20.75 / 20.50 – סביבות ה-1.70 מ’
21 ומעלה – לאנשים הארוכים האלה מעל 1.70 מ’
אורך השילדה ממרכז הבוטם ברקט למיקום הגלגל האחורי (Chain Stay) חשוב מאוד. הוא נע בסביבות ה- 12.5-13.6, וניתן גם לשינוי קטן באמצעות החלפת יחס גלגלי-השיניים ואורך השרשרת. צ’יינסטיי קצר יעזור לספינים ומנואל ומתאים לרכיבה טכנית, צ’יין סטיי ארוך יהיה נוח יותר בקפיצות ויתרום ליציבות האופניים באוויר.
סטם: החלק המחבר בין המזלג לכידון. כאן ישנם הבדלים קטנים מאוד, אך משמעותיים ביותר. בעניין הגובה אנחנו מבדילים בין סטם Top load (ברגים מלמעלה) שמגביה את הכידון בהרבה לבין Front load (ברגים מקדימה). גובה הסטם ניתן לשינוי גם באמצעות הספייסרים המורכבים על המזלג, או על-ידי הפיכת הסטם (front load). בעניין האורך – רובם מגיעים באורכים של 48-53 מ”מ כאשר הרוב הגדול הם 50 מ”מ, שזה המרחק ממרכז המזלג ועד מרכז הכידון. נקודה זו חשובה לגבי אורך השלדה, מפני ששילדה ארוכה עם סטם קצר למשל תהיה דומה להרגשה של שילדה קצרה עם סטם ארוך.
כידון: פה נבדוק שלושה דברים מרכזיים – גובה, רוחב וזווית.
הגובה נמדד ממרכז הכידון איפה בנקודת החיבור לסטם ועד למרכז הקצה איפה שהגריפים וניתן לשינוי רב באמצעות הסטם (או ספייסרים על המזלג), אך דבר זה משנה גם את התנהגות האופניים במשיכת הכידון.
הגבהים הנפוצים הם 9.5- 8.5 , ובבקשה אל תגזימו. רוכב בן 12 לא צריך כידון 9.5, אלא אם הוא מטר שמונים ומעלה.. כשהכידון גבוה המשיכה קלה יותר אבל גם קטנה יותר, כך שלמעשה גובה הבאניהופ יורד.
רוחב כידון הוא בדרך כלל “28-29. אלו מביניכם שמצאו את המידה הזו רחבה מידי, בטח שכבר צברו ניסיון בקיצור הכידון על-ידי מסור או דיסק. אין שום בעיה, רק בזהירות לא לחתוך את הידיים כשמנסרים…
בנוגע לזווית – הדבר הכי טוב הוא פשוט לנסות אצל חברים, ולמצוא מה הזווית הנוחה ביותר.
רבים מעדיפים זווית (back sweep) של 12- מעלות, אך המבחר נע בין 11- ועד 14- לרוב הכידונים הקיימים בשוק.
זווית הכידון כלפי מעלה (up sweep) נעה בין 1-4 מעלות,כאשר הממוצע הוא 2.
גלגלים, מזלגות, גלגלי שיניים, קרנקים, שרשראות, פדלים, מושבים וכל שאר הפיצ’יפקעס – אולי בפעם אחרת. כל אחד מהם הוא נושא בפני עצמו, וכל אחד מהם תלוי גם באחר. נראה שאין סוף לחידושים, וקל מאוד להתלהב מהחלקים החדשים והנוצצים, אך בו בזמן עלינו לשאול את עצמנו מה אנו באמת צריכים. כך נגיע להרכבת האופנים המתאימים לנו ביותר, ולפיכך הטובים ביותר. בהצלחה בבחירות!
