מדריך לחיים שהיו טובים יותר

הרבה פעמים שואלים אותי; יש איזה מדריך שיכול ללמד אותי? אז נכון שיש כמה מורים פרטיים, אבל בשעה או שעתיים של לימוד לא לומדים יותר מידי. הדרך הכי טובה נשארה פשוטה מאוד: כל מה שצריך זה להתאמן. מה שכן, להתאמן לבד יכול להיות קצת משעמם וגם חסר מוטיבציה, אז הפיתרון הוא למצוא חבר או שניים, כאלה שבכל שעה אתה שולח הודעה: ת’בא? והתשובה היא כן. ומה יותר טוב לעשות בחופש הגדול? החופש הגדול הוא אמנם גדול, אבל מי שמנוסה כבר יודע כמה מהר הוא עובר. ככל שהזמן עובר יותר מהר ככה נהנים יותר? או שזה רק כשאנחנו ילדים? ילדים לא יודעים שחם אם לא אומרים להם. למבוגרים אין חופש גדול יש רק קיץ. בקיץ חם ויש מדוזות. המדוזות המתות נשטפות אל החוף, ככה הקדמונים ידעו מתי לא להיכנס לים, אם הם בכלל נכנסו. בהיסטוריה של ארץ ישראל אפשר לראות איך האדם הקדמון ניסה למנוע כניסה של אופניים לסקייטפארק, לקח כמה שנים אבל בסוף הם ויתרו, או יוותרו. לתקופה כזאת מלאת התרחשויות יכולה להיות גישה אמביוולנטית. ממש נחמד וכיף לשמוע על כל פרויקט חדש של סקייטפארק עם כניסה לאופניים, או אם תרצו אין כניסה לכל השאר. מצד שני, למה רק עכשיו? הסצנה בארץ בסוף העשור השני של שנות האלפיים הייתה די חלשה, בודדים המשיכו והתמידו מעבר לשנתיים או לאופניים החשמליים. כדי לתכנן צריך ראייה רחבה יותר, ואני תופס מעצמי כאחד עם סבלנות ותפיסת עולם רחבה מספיק כדי לצאת מהמסגרת ולהסתכל איך אנחנו נראים מבחוץ. אז כן, בעוד שלוש או ארבע שנים יהיה פה טוב יותר, אבל מה לגבי המסורת שעוברת מדור לדור? הרי אם אין מי שיעביר אותה, היא לא ממש קיימת. יוצא שבכל שנתיים שלוש נולד דור חדש, שאין לו מושג מאין הגיע ולאן הוא הולך. מסקנה – מישהו צריך לקחת אחריות, אבל חבל – זה לא יקרה. כמו שכמעט נאמר, אף אחד לא ידע אף אחד לא יבין. הפיתרון מבחינתי להרים רגליים. לשים על השולחן. מה זה משנה? בוא ניתן לדברים לקרות לבד קצת, נראה מה יהיה. גוגל אמרו שהם קונים סתם חברות הייטק כי אין להם זמן לתכנן או לצפות את העתיד. כשיש ואקום הוא מתמלא, ואם לא יהיה פה קצת ואקום לא יזוז שום דבר. מי ייקח את הצעד קדימה, ויחשוב מה הלאה? עכשיו בכל אופן אנחנו בכמה שנים של שקט, ואני לא ממהר לשום מקום. יש לנו לפחות שנה עד לפתיחת הבייקפארק בבאר שבע, אחרי זה בראשון לציון, לוד וכנראה גם דימונה. כשיש איפה לרכב אז יש רוכבים. כמו שיש ים אז נכנסים. אבל אם יש מדוזות, מה כן אפשר לעשות? הכול נהיה קצת מסובך יותר, אבל מידי פעם יש איזה רגע של נחת. את הרגעים האלה צריך לאסוף, לא את המדוזות מהחוף. הם שיישארו.